אמא יקרה,
הימים חולפים, שנה עוברת ושוב הגיעה המשימה המאתגרת: גמילה מחיתולים. אז עם שיר הגדולה שלי (עוד מעט 5) עברנו את זה בפעם הראשונה והיא כבר מזמן יושבת על האסלה כמו גדולה, ועכשיו הגיעה תורה של גלצ'וק הקטנה. וזו באמת שאלה טובה, איך בכלל אני יודעת שכבר נכון להתחיל בגמילה? כמובן שאין כאן מדע מדויק, אבל אשתדל להביא מעט מהנסיון שלי בנושא.
איך תדעי שהגיע הזמן?
מקובל להמליץ על גמילה באביב או בקיץ במידת האפשר, כי בעונות החמות יש פחות התעסקות עם שכבות של בגדים, מה שהופך את התהליך לפחות מסורבל. אני דווקא חושבת שיש יתרונות גם לגמילה בחורף, אז הבגדים הרטובים הם הרבה פחות נעימים, מה שמחדד את המסר שחשוב לעשות את הצרכים בסיר ושווה להתאמץ ולהישאר יבש. אז נכון שמאיתנו זה מצריך יותר התעסקות, אבל זה בהחלט שווה את זה.
בכל מקרה, מה שחשוב באמת הוא הקצב של הילד שלך. כעיקרון, אני מאמינה בלגמול מוקדם, ולכן כמו שהתחלתי את התהליך עם שיר כבר כשהייתה בת שנה וחצי, כך אעשה גם עם גל. אחד הסימנים הברורים מבחינתי הוא ההליכה שלה לצד כשהיא צריכה לעשות. זה אומר מבחינתי שהיא הפנימה שפיפי וקקי עושים בפרטיות. בכל פעם שחיתול התמלא, הכרזתי על כך בקול רם: "קקי איח!, בואי נחליף…" ושיר למדה, הפנימה את המסר ובשלב מסוים כבר באה אלי מיוזמתה והכריזה: "קקי קיח!", ככה ידעתי שהיא כבר לגמרי מוכנה.
לא לחזור אחורה
כשהבנתי שהגיע הרגע עם שיר עשיתי מהעניין מסיבה גדולה – מסיבת תחתונים. כן, ממש ככה. הכרזתי שמעכשיו "אין יותר חיתול!" (חוץ מבלילה כמובן) וחגגנו את זה שמעכשיו אנחנו כבר גדולות ולובשות רק תחתונים. לקחתי בחשבון שיהיו פספוסים, ולא רק של פיפי, וכבר הכנתי מראש סט תחתונים לא יקרים מדי שידעתי שכנראה ילכו לפח. ואכן, היו פספוסים, ובמיוחד כאשר היה מדובר במספר 2 מצאתי את עצמי נאבקת לא לצעוק ולא להתעצבן, אלא רק לחזור על המנטרה: "פיפי וקקי עושים בסיר", וכמובן – להרעיף תשבוחות בכל פעם שהייתה הצלחה.
3 ב – 1
אפשר לומר שבגמילה יש שני שלבים מרכזיים: להצליח לעשות בסיר ולהצליח להסתדר עם האסלה, שזה כבר סיפור שדורש לא מעט אומץ ושיווי משקל. כאן בא כמובן לעזרתנו הישבנון שמקטין את האסלה עבור הטוסיק הקטן וובדגמים מסוימים גם מכיל מדרגות שעוזרות לטפס ולהגיע. אני רוצה להציע כאן שילוב נהדר של השניים – ישבנון שמכיל גם סיר! הפטנט הזה מצוין לא רק בגלל שהוא חוסך לך כסף, אלא קודם כל כי הוא עוזר לבנות את הבטחון והיציבות על האסלה בצורה מדורגת יותר, ונשאר רלוונטי גם כאשר כבר אין צורך במדרגות וידיות אחיזה, אבל נשאר צורך להקטין את האסלה. ממליצה בחום.
להסתדר גם בחוץ
הפחד הגדול של רובינו בעניין הגמילה הוא מה נעשה ברגעים שאנו לא ערוכות – מחוץ לבית, כשאנחנו בחברת אנשים, מתארחות בבית שאין בו ישבנון או פשוט בנסיעה (אני עוד זוכרת איך הייתי פורשת לשיר מגבת על כסא הבטיחות של הרכב ליתר ביטחון). למצבים כאלה בדיוק טוב שיש סיר נייד. וגם כאן, אני רוצה להציע פתרון משולב של סיר נייד וישבנון, פטנט אלגנטי במיוחד עם רגליים מתקפלות ואפשרות להכניס שקית ניילון שתעלים את הראיות במינימום מאמץ…
ואל תשכחי, במיוחד ברגעים הקשם והמתסכלים – בסוף כולם נגמלים. ההצלחה והשמחה יגיעו, וכל התהליך הוא חוויה אחת גדולה.
בהצלחה!
ליאור רותם גורדון,
מנהלת אתר וקהילה
