למוצץ תפקיד חשוב כתחליף רגשי לשד, כמקל על כאבים ואפילו כמציל חיים. על מה כדאי להסתכל כשבוחרים מוצץ לתינוק יונק?
בעולם אחר, תינוק יונק לא היה זקוק כלל למוצץ. בתרבויות בהן מקובל שהתינוק צמוד אל גוף האם במשך רוב היממה, וכתוצאה מכך הציצי עומד כמעט תמיד לרשותו, הארוחות תכופות ורבות יותר, אפילו מדי רבע שעה, אבל זה לא אומר שהקטן בהכרח אוכל יותר – כל ארוחה כזאת יכולה להסתכם בכמה יניקות קצרות ודי בכך. מכאן ניתן ללמוד כי פעולת היניקה מספקת לא רק את הצורך הפיזי של שובע, אלא גם צורך נפשי והתפתחותי: החום והמגע שמספק השד בתוספת הפעלת המערכת האוראלית מעניקים לו תחושת הביטחון. במציאות החיים של רובינו, זמינות ברמה כזו לא עומדת על הפרק. כאן נכנסים השחקנים המחליפים המוכרים: הבקבוק לצרכי הזנה, ולכל השאר – המוצץ.
אז למה בכלל צריך מוצץ?
יש לציין כי הן הארגון הבינלאומי ליועצות ההנקה, IBCLC, והן משרד הבריאות האמריקאי ומקבילו הישראלי ממליצים על מתן מוצץ רק לאחר 4-6 שבועות מהלידה, כאשר ההנקה כבר מבוססת. היות והמוצץ מרגיל לסף גירוי גבוה מזה של פטמת השד, הדבר עלול לפגוע בלימוד יניקה יעילה. כמו כן, נטען כי השימוש במוצץ מסתיר מן המניקה את סימני הרעב המוקדמים של צקצוק הפה והנעת הלשון, מה שיוביל להתייחסות לרעב רק בשלבים המאוחרים (והמבאסים) של אי שקט ובכי.
חשוב לנו לסייג ולומר כי אמהות רבות הבוחרות בכל זאת לתת מוצץ כבר לאחר הלידה מדווחות כי לא נתגלו בעיות בהנקה. לעומת זאת, כמעט ואין עוררין על הממצא לפיו מתן מוצץ בזמן השינה נמצא כיעילי במניעת מקרי מוות בעריסה. בשעות הערות, הוא מתפקד כמרגיע הלאומי, הרבה בזכות האנדרופינים שמשחררת פעולת המציצה, המקלים תחושות שונות של מצוקה וכאב. בהיעדרו, יפנו רוב התינוקות למציצת אצבע, ממנה יהיה הרבה יותר קשה להיגמל בבוא העת.
אז איזה מוצץ לבחור?
פעם שלט בשוק סוג אחד בסיסי ועגול עם פטמה גדולה במיוחד שלא תמיד התאימה. כיום,השוק רווי במגוון מוצצים ממוצצים שונים, עם התאמות מדויקות למקרים ספציפיים ופטנטים שימושיים, למשל מוצץ ששומר על עצמו נקי. וככל שהמגוון גדול גם כאב הראש של ההורה גדול, מה ואיך לבחור?
למען האמת, אפילו לגבי אותו התינוק, אין בהכרח תשובה חד משמעית אחת, וכלל האצבע כאן הוא ניסוי וטעיה. מומלץ להתחיל בדגם בסיסי ורק אם מתעוררות בעיות, לעבור למועמד אחר. רוב המוצצים עשויים מגומי או מסיליקון, ולכל סוג יתרונות וחסרונות: הגומי רך יותר ולכן תינוקות רבים מעדיפים אותו, ואילו הסיליקון דורש יותר זמן הסתגלות אך הוא גם עמיד יותר ונוטה פחות לספוח ריחות כך שתדירות ההחלפה שלו נמוכה יותר. ניתן בהחלט לשלב בין השניים, כאשר לשינה מומלץ ללכת על הגומי הרך, שלא יפריע לתינוק הישן על הבטן.
לגבי כל הסוגים, יש לוודא שהמוצץ מגיע מפירמה מוכרת, העומד בתקנים של משרד הבריאות, המבטיחים כי הוא נטול רעלים ואינו עלול להתפרק תחת לחץ הלסתות. כאשר מופיעים סימנים ראשונים של חיתוך כתוצאה משחיקה, זה הזמן להחליף. גודל הפטמה חשוב במיוחד במוצצים הראשונים שכן פטמה גדולה מדי עלולה לגרום לחנק. עוד ממד חשוב מאד הוא האיוורור – יש לבחור מוצץ עם מגן דק ככל האפשר ובעל חורי איוורור כדי שלא יקשה על הנשימה ויאפשר גם לעור לנשום בחופשיות אם אנחנו לא רוצות תינוק עם אדמומיות בפנים. ואחרון חביב: ידית נוחה שהתינוק אוחז בה בקלות.
בהצלחה!
צוות מאמא גורו
